מיסוי אזרחי: ניכוי תשומות בעסקה עתידית, אם אין תוכנית מוגדרת אין ניכוי תשומות

מיסוי אזרחי: ניכוי תשומות בעסקה עתידית, אם אין תוכנית מוגדרת אין ניכוי תשומות

חשבתם לקדם יוזמה עסקית? או להקים פרויקט?. שכרתם שירותים של ספקים שונים ומגוונים?

אל תתפלאו אם מע"מ לא יתיר לכם לנכות מס תשומות בגין החשבוניות שהוצאו לכם ע"י נותני השירותים.
על מנת שיתירו לכם לנכות את מס התשומות עליכם להכין "תוכנית עסקית מוגדרת, מגובשת" ולהצביע על הסתברות גבוהה שהתשומות שנרכשו ישמשו בעסקה עתידית חייבת במס.
עניין זה נדון ע"י בית המשפט העליון בשתי הלכות, הן בע"א 1651/08 חברת צביון בע"מ (להלן:"צביון") והן בע"א 891/08 אי די אר איטום ובנייה (להלן:"אי.די.אר").
בעניין צביון קבע בית משפט העליון כי כאשר מדובר בהוצאות להקמת מרכזי נופש באתרים שונים במדינות הים התיכון וכאשר בסופו של עניין לא הוקם הפרויקט, יש הצדקה לאי ההכרה במע"מ ששולם ע"י צביון לספקים השונים שנשכרו לצורך הקמת הפרויקט.
בעניינה של אי.די.אר אסר בית המשפט העליון על קיזוז מע"מ בגין רכישת דירות שנרכשו ע"י קבלן איטום שרכש את הדירות מקבלן לאור אי יכולתו של הקבלן לשלם לקבלן האיטום את שכר עבודתו.
בית משפט העליון הכריע בשאלה של ניכוי מס תשומות בעסקה עתידית ע"י שבחן את הנושא בשתי שלבים.
בשלב הראשון קבע בית משפט העליון כי סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1965 (להלן: "החוק") הקובע לאמור:

"אין לנכות מס תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס"

חל גם על תשומות אשר עשויות לשמש בעסקה עתידית חייבת במס.
בשלב השני בחן בית המשפט העליון מהי נקודת המבט הראויה לבחינתה של עסקה עתידית לצורך ניכוי תשומות וקבע, כי הבדיקה צריכה להיעשות על פי מבחן הסתברותי להתממשות עסקה מנקודת מבט אובייקטיבית. בהתאם למבחן זה יש להתמקד בסיכויי יציאתה של העסקה העתידית אל הפועל ולא בכוונותיו או הערכותיו של העוסק, וזאת גם בנסיבות של פגיעה בתמריץ לפעילות עסקית ויזמות חדשה.
לצורך בדיקת ההסתברות לקיומה של עסקה עתידית קבע בית המשפט מספר מבחני עזר, אשר אינם מהווים רשימה סגורה, ואינם מהווים מבחן מכריע, אלא כמכלול הם אמורים לסייע למע"מ ו/או בית המשפט:

  1. קיומה של תכנית עסקית סבירה שאיננה ספקולטיבית: ככל שלעוסק תוכנית עסקית מגובשת, כך גוברים הסיכויים להתממשותה של עסקה ויש להתיר את מס התשומות.
  2. קיומה של תשתית ארגונית מפותחת ויציבה: ככל שלעוסק יש תשתית לפעילות עסקית, אזי גובר הסיכוי להוצאה לפועל של עסקה חייבת במס.
  3. מהות העסק או אופי העיסוק: יש להשוות את התוכנית העסקית של העוסק לתוכניות עסקיות מקובלות ועל יסוד זה להכריע האם מדובר בתוכנית מגובשת לשימוש עסקי.
  4. מרכיב הזמן: מן המועד המשוער להתממשות עסקה ניתן ללמוד על הסבירות להתממשותה בפועל.
  5. בחינת מקצועיותו ובקיאותו של מבקש הניכוי בתחום העיסוק הרלוונטי: ככל שהקשר בין העוסק לבין העסקה העתידית הדוק יותר, כן גוברים סיכויי יציאתה אל הפועל.
  6. יכולת תזרימית (הון עצמי/ מימון חיצוני): בחינה של היכולת התזרימית של העוסק בהשוואה לעלויות הנדרשות ליציאת עסקה אל הפועל.
  7. התקדמות: מידת ההתקדמות הקיימת בהליך ובחינת כמות התשומות אשר נרכשו.
  8. מבחן העל : מבחן מכלול הנסיבות ממנו יכולה ללמוד רשות המס על ההסתברות הריאלית והאובייקטיבית להתממשות העסקה החייבת.




ליעוץ משפטי בתחום עבירות מס, עבירות כלכליות והלבנת הון נא לפנות למשרד עורכי הדין בתרון, בר-טוב

תוכן זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שניתן על ידי עו"ד.

השימוש והגלישה באתר בהתאם מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש באתר