ביטול אישומים בעבירות מע"מ אינו מונע חיוב במיסוי מע"מ אזרחי

ביטול אישומים בעבירות מע"מ אינו מונע חיוב במיסוי מע"מ אזרחי

עאמר אלסנא (להלן:"המערער") והחברות יבולי בר בע"מ (להלן:"מערערת 2") וכוכב הדרים בע"מ (להלן:"מערערת 3") הגישו ערעור על החלטת מנהל מע"מ (להלן:"המשיב")
בדבר חיובם בשומת תשומות וחיובם בכפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן:"החוק").
המערער היה בשנים 1995-1998 בעל מניות ומנהלה הפעיל של מערערת 2 שהינה חברת פרטית העוסקת, ביו היתר, בגיוס עובדים ואספקת כוח אדם לעבודת פרדסנות. מערערת 3 עסקה גם בביצוע עבודות בענף זה.
חקירה שנערכה ע"י חקירות מע"מ העלתה כי המערערים הגישו למשיב דו"חות כוזבים בהם הצהירו על תשומות שהיו להם, לכאורה, בעסקם כתוצאה מעבודות שביצעו עבור ספקים שונים וזאת על סמך חשבוניות שהוצאו שלא כדין. סך מס התשומות שנוכה שלא כדין הינו 2,330,070 ₪.
כנגד המערערים הוגש כתב אישום אשר הסתיים בהסדר טיעון. במסגרת הסדר הטיעון נמחקו מספר עבירות שיוחסו למערערים בכתב האישום המקורי, בין היתר, עבירה של הוצאת מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס מבלי לעשות עסקה- סעיף 117(ב)(3) לחוק.
המשיב הוציא למערער דרישה לתשלום כפל מס לפי סעיף 50 לחוק, בטענה שהחשבוניות הפיקטיביות שהתקבלו על ידי המערערת 2 הוצאו על ידו. המשיב הוציא למערערת 2 שומת תשומות ודרישה לתשלום כפל מס לפי סעיף 50 לחוק בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין למערערת 3.
המערערים ערערו לבית המשפט המחוזי על החלטת המשיב, אשר דחה את ערעורם וקבע כי המערער הוא שהוציא את החשבוניות הפיקטיביות למערערת 2. בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי אין בחוק דבר אשר ישלול סיטואציה עובדתית שבה מקבל החשבונית הוא שהוציא אותה לעצמו או לחברה שבשליטתו. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי קביעה בפסק דין פלילי שלפיה המערער קיבל יחד עם המערערת 2 את החשבוניות הפיקטיביות, אינה סותרת את האפשרות העובדתית שהמערער גם הוציא את אותן חשבוניות. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור.

בית המשפט העליון פסק:
טענתו של המערער כי ממצאיו של בית המשפט המחוזי סותרים את האמור בפסק הדין הפלילי נדחו ע"י בית המשפט העליון אשר קבע, כי לא ניתן לייחס משמעות ראייתית במישור האזרחי להיעדר או למחיקת האישום הפלילי, בדומה לזיכוי, ואין בכך לשלול הטלת כפל מס על המערער כמי שהוציא חשבוניות מס כוזבות (עבירה, שכאמור לעיל, נמחקה מכתב האישום המקורי).
בית המשפט קבע כי לא קיימת מניעה עקרונית שהמערער, כגורם נפרד ממערערת 2, יוציא חשבוניות פיקטיביות לחברה שהוא מנהלה- החברה היא אישיות משפטית נפרדת בפני עצמה ואין כל קושי מושגי בכך שהמערער הוציא חשבוניות כוזבות לחברה שבניהולו.
בהתאם לתורת האורגנים- אורגנים של תאגיד ייחשבו, בין היתר, נושאי משרה בכירים. המערער, כמי ששימש מנהלה של מערערת 2 הינו אורגן בתאגיד, באופן המאפשר ייחוס תכונות ומעשים שלו לתאגיד, ולכן אין כל מניעה לייחוס פעולות המבוצעות על ידו באופן אישי. המערער פעל תחת שני כובעים שונים: בכובעו הפרטי הוציא המערער את החשבוניות, ובכובעו כאורגן קיבל אותן עבור החברה , שהינה אישיות משפטית נפרדת.
לעניין טענת המערער, כי בהטלת כפל מס על אדם המשמש כמוציא וכמקבל חשבוניות פיקטיביות יהיה משום הטלת "כפל של כפל מס", השאיר בית המשפט את השאלה לעתיד לבוא מאחר והמערער חויב במס רק בגין הוצאת החשבוניות.




וורדפרס ‹שגיאה