מע"מ לא יעכב החזרי מס כאשר המנהל לא קיבל החלטתו במסגרת המועדים הקבועים בחוק

מע"מ לא יעכב החזרי מס כאשר המנהל לא קיבל החלטתו במסגרת המועדים הקבועים בחוק

בית משפט המחוזי בחיפה פסק, כי מע"מ חייב לבצע החזר מס ששולם ביתר כאשר המנהל לא החליט על עיכוב ההחזר בתוך המועדים הקבועים בחוק אלא לאחר מכן, וזאת למרות קיומן של מחלוקות בין הצדדים.
במקרה זה, חברת וולך מאטלס בע"מ (להלן: "החברה"), הגישה למע"מ דוחות תקופתיים לחודשים דצמבר 2005 ועד נובמבר 2006, לפיהם מס התשומות ששילמה עולה על מס העסקאות. לפיכך עתרה לקבל החזר של עודפי המס.
החברה פנתה למנהל מע"מ להשיב לה את עודף המס ששילמה ביתר וזאת מכוח סעיף 39 לחוק מע"מ, על פיו מנהל מע"מ מחויב להשיב מס שולם ביתר תוך 30 יום מהגשת כל דו"ח. למרות פניותיה הרבות של החברה היא לא נענתה ולכן עתרה לבית המשפט להשבת הכספים.
יובהר כי בין החברה למע"מ מתנהלים הליכים נוספים מחודש מאי 2007, כגון ערעור על פסילת ספרים וערעור שומות שהוצאו לחברה לשנים 2004-2005.
סעיף 39 לחוק מע"מ קובע את המסגרת בדבר החזר מס, ומנסה ליישב בין הכרה בזכותו של חייב במס להימנע מתשלום מס כל עוד לא הוכרעו השגותיו לבין החזקת תשלומים ששולמו ע"י החייב בידי שלטונות המס, כאשר ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. מתוך הכרה במצבים שונים בהם עשוי עוסק לדרוש החזרי מס בנסיבות בהן אינו זכאי לכך, נקבעו הוראות לאי החזרת המס, מעבר ל-30 יום:
·

  • אם המנהל הורה לבדוק את פנקסי העוסק- יוחזר העודף תוך 90 ימים מקבלת הדו"ח.
  • ·

  • אם נפתחה חקירה בחשד לביצוע עבירות על חוק מע"מ- יוחזר העודף תוך 180 ימים מקבלת הדו"ח.

סעיף 39(ב) קובע הוראת סנקציה מיוחדת לפיה רשאי המנהל לא להחזיר עודף מס מקום שהתברר כי העוסק אשר דורש החזרי מס אינו מנהל ספרים או מנהלם בסטייה מהותית מהוראות החוק או מקום שהעוסק לא הגיש דו"ח.
השאלה העיקרית שנשאלת לאור הוראות החוק הינה – האם בתום בתקופות הקבועות בסעיף 39(א) קמה לעוסק הזכות להחזר מס, והאם זכות זו פוקעת- אם בשלב כלשהו לאחר התקופות הנ"ל מתקיים אחד מן המצבים הקבועים בסעיף 39(ב)?
לדידו של מנהל מע"מ סעיף 39(ב) אינו מותנה ואינו כפוף למגבלות זמן שבסעיף 39(א) לחוק וכל אימת שמתגלות נסיבות העומדות בהורות סעיף 39(ב) הוא רשאי להימנע מהחזר מס ולעוסק פתוחה הדלת להגיש ערעור על החלטתו.
החברה טענה כי עם חלוף המועדים האמורים ומבלי שניתנה החלטה לעיכוב החזר בשל נסיבות שנתגלו בבדיקה או בשל הגשת כתב אישום, על מנהל מע"מ להשיב את המס. אם יתגלו, לאחר מכן, נסיבות המפורטות בסעיף 39(ב), רשאי המשיב לנקוט הליכי שומה וגבייה, אולם אינו יכול לעכב את החזר המס.

בית המשפט פסק:

בית המשפט קיבל את עמדת החברה וקבע, כי אם המנהל לא החליט בתוך המועדים שנקבעו לו, שומה עליו להחזיר את המס. יתרה מזו, גם אם התעכב המנהל, מסיבות שונות, לרבות בשל היקף הבדיקה הנדרשת, מעבר לתקופות האמורות, אין בידיו כל סמכות להמשיך ולהחזיק בעודף המס.
בית המשפט הדגיש כי סעיף 39 לחוק ביקש להעמיד את העוסק הזכאי להחזר והחולק על השומה או על פסילת ספריו בדיוק באותו מצב שבו עומד עוסק החולק על השומה או פסילת ספריו מבלי ששילם מס תשומות ביתר.
במקרה זה קבע בית המשפט, כי השומות נשלחו לחברה במאי 2007 חודשים ארוכים לאחר שחלפו המועדים ביחס להחזר עודף המס ששולם בדו"ח מדצמבר 2005 ואף לגבי דו"חות לשנת 2006, ולפיכך היה על מנהל מע"מ לעמוד בהוראות החוק ולהחזיר את עודף המס לחברה.
הטענה כי דרישת ניכוי תשומות על פי חשבוניות פיקטיביות יכולה להוות עילה להארכת המועדים, נדחתה ע"י בית המשפט. די בכך אם בדיון לעניין החזר המס הציג העוסק דו"חות הנחזים על פניהם כקבילים ובמהלך תקופת הבדיקה לא נתגלה אחרת- אין כל רלוונטיות אם לאחר מכן הגיע המנהל למסקנה כי העוסק אינו זכאי להחזר.





ליעוץ משפטי בתחום עבירות מס, עבירות כלכליות והלבנת הון נא לפנות למשרד עורכי הדין בתרון, בר-טוב

תוכן זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שניתן על ידי עו"ד.

השימוש והגלישה באתר בהתאם מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש באתר