הלבנת הון: בשל התנהלות שערורייתית בוטלו אישומים בעבירות הלבנת הון בפרשת הדסק הרוסי

הלבנת הון: בשל התנהלות שערורייתית בוטלו אישומים בעבירות הלבנת הון בפרשת הדסק הרוסי

בתאריך 22.08.10 ביטל בית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד נאשמים בפרשת הדסק הרוסי בבנק פועלים, שהואשמו בעבירות הלבנת הון (עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון),
בקובעו שלנוכח התנהלותה של הפרקליטות, יש לבטל את כתב האישום. בנוסף, זיכה בית המשפט את הנאשמים גם לגופו של עניין.
כתב האישום הוגש, לאחר חקירה סמויה וגלויה בבנק הפועלים סניף הירקון, כנגד שני פקידי בנק הפועלים:

  • מנהל הדסק, אליק לדר
  • האחראי על קשרי לקוחות בסניף, יעקב סברדליק

(להלן: "הנאשמים"). השניים הואשמו בשורת עבירות לפי סעיף 3(ב) יחד עם סעיף 7 ל חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן : "החוק").
ההאשמות היו כי השניים שיתפו פעולה עם לקוחות הסניף מחבר העמים, תוך פעולות ברכוש והצגת מידעים כוזבים לרשויות המדינה, כל זאת על מנת להסתיר את זהות הנהנים בחשבונות שפתחו עבור לקוחותיהם וכדי לגרום לדיווח בלתי נכון.
הנאשמים היו אחראים על פי החוק והוראות צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), תשס"א – 2001 (להלן: "הצו"),
על דיווח לרשויות האכיפה בישראל ובעיקר לרשות לאיסור להלבנת הון, למניעת פרצה שתאפשר ביצוע הפרת הוראות החוק והצו.
הנאשמים כפרו באישומים וב"כ כוחם העלה טענת "הגנה מן הצדק", לאור התנהלות הפרקליטות שמנעה מהם קבלת חומר חקירה רב וחיוני להגנה תוך הצהרת הצהרות שאינן אמת בפני בית המשפט במסגרת הליך בקשה לעיון בחומר חקירה, כל זאת במטרה למנוע מההגנה לעיין בחומרי חקירה. כן נטען כי הפרקליטות פעלה באופן פסול בנוגע לאחד העדים, וכי הנאשמים הופלו לרעה לעומת לקוחות הבנק ולעומת יתר העובדים.

בית המשפט דן באישומים לגופם. לאחר שבחן את טיעוני הצדדים ואת כלל התשתית הראייתית שהונחה בפניו, קבע כי לא הוכחו יסודות העבירות בהן הואשמו וזיכה את הנאשמים.
בית המשפט קבע לגבי הנאשמים כי פעלו כרגיל, על פי שגרת העבודה השכיחה על פי נהלי הבנק בשיתוף עם פקידים אחרים ותחת עיני הממונים עליהם בשקיפות ובנאמנות, מבלי שהייתה להם כוונה ו/או מחשבה להסתיר נתון מהבנק או מרשויות המדינה.
לעניין טענת "הגנה מן הצדק" קבע בית המשפט, כי הפרקליטות התנהגה באופן שערורייתי, כאשר נמצא כי עורכי הדין מטעמה לא עיינו בכל חומר החקירה טרם הגשת כתב האישום

.הגשת כתב אישום ללא עיון בכלל חומר החקירה הינו מעשה פגום היורד לשורש סמכות כתב האישום.

יתרה מזו, בית המשפט קבע כי חומר החקירה לא הועמד בשלמותו לעיון הנאשמים לאחר כתב האישום, לא חודשים רבים אח"כ, אלא רק במהלך פרשת התביעה, לאחר שמיעת עדי תביעה מרכזיים, וזאת לאחר שהפרקליטות הצהירה כי כל החומר הועבר.
"משפט בו ניתנה לנאשמים הגנה שלא על בסיס כל חומר החקירה אינו בבחינת משפט הוגן. לא מדובר בקביעות לתפארת המליצה. עניין לנו בהלכה עקיבה ומושרשת מלפני בית משפט עליון לפיה 'אין חקר לתבונת סניגור' ואין לנחש ולצפות יכולת ההגנה לנצל החומר העומד לרשותה"

בנוסף, בית המשפט קבע כי הצהרת הפרקליטות בבית משפט הינה בבחינת הצהרה של מצב דברים נתון, כי הצהרה לא נכונה יש בה כדי לפגוע באושיות מסגרת המשפט, וכי הצהרה שכזו יש בה כדי לערער משמעותית את אמון הציבור בפרקליטות ובנציגיה

אמון הציבור הינו מנשמת אפה של חברה מושתת על יסודות חוק ומשפט.

רק לאחר שכל חומר החקירה הועבר לנאשמים, התברר כי אחד מעדי התביעה קיבל תמורה עבור עדותו ואף נמחק מכתב האישום, עובדה שלא הייתה ידועה לנאשמים מאחר וחומר החקירה לא הועבר להם בזמן ובהתאם לחוק, ובכך נגרמה להם פגיעה קשה להגנה ראויה.
מנגד, בית המשפט דחה את טענות הנאשמים בדבר אפלייתם לרעה ביחס לפקידים אחרים בבנק וללקוחות נוספים אותם שירתו, לאור העובדה שרק נגדם הוגש כתב אישום. נקבע כי המדינה הוכיחה שרק ביחס לנאשמים ניתן היה לבסס תשתית ראייתית להגשת כתב אישום, אך לא ביחס לעובדים אחרים. יחד עם זאת קבע בית המשפט, כי פטירת הלקוחות מההליך הפלילי והאשמת הנאשמים בלבד, מותירה תחושת הכבדה ואי נוחות בולטת. לפיכך, בית המשפט נמנע מלקבוע כי המדינה פעלה באכיפה בררנית ובאפליה פסולה.
טענת ההגנה מן הצדק מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, ולצורך החלתה נקבע מבחן מחמיר ביותר בע"פ 2910/04 יפת ואח' נ' מדינת ישראל, לפיו התנהגות המדינה צריכה להיות בלתי נסבלת באופן קיצוני ושערורייתי, הפוגעת באופן מהותי בהגנת הנאשם, וכי לא קיימים אמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום כדי לרפא את הליקויים של המדינה.
בית משפט קבע, כי במקרה זה המדינה פעלה בצורה פגומה ונפסדת, כי התנהלותה גובלת בהתנהגות שערורייתית, וכי יש בקיום ההליך הפלילי שנתקיים משום פגיעה חריפה בתחושת ההגינות. על כן הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום כולו בשלמותו.





ליעוץ משפטי בתחום עבירות מס, עבירות כלכליות והלבנת הון נא לפנות למשרד עורכי הדין בתרון, בר-טוב

תוכן זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שניתן על ידי עו"ד.

השימוש והגלישה באתר בהתאם מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש באתר