ביהמ"ש קבע כי שותפות האחים גיבשטיין תשלם מע"מ בסך של כ- 28 מיליון ש"ח בעקבות מכירת מגרש בפארק צמרת בת"א

ביהמ"ש קבע כי שותפות האחים גיבשטיין תשלם מע"מ בסך של כ- 28 מיליון ש"ח בעקבות מכירת מגרש בפארק צמרת בת"א

ביהמ"ש המחוזי מרכז (כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר) דחה ערעור שהוגש על ידי שלמה גיבשטיין ז"ל, חנניה גיבשטיין ושותפות האחים גיבשטיין על שומה שהוצאה על ידי משרד מע"מ רחובות ברשות המיסים בגין מכירת מגרש בפארק צמרת בתל אביב. ביהמ"ש קבע כי על המערערים לשלם את המס בצירוף ריבית והצמדה, סכום העומד כיום על כ- 28 מיליון ש"ח.

​רקע: בין דצמבר 1993 ליולי 2008 ביצעו האחים גיבשטיין 10 עסקאות מכר מקרקעין המיועדים לבנייה למגורים של למעלה מ- 1500 יחידות דיור או לתעשייה ומסחר, בסכום כולל של כ- 276.4 מיליון ש"ח. מדובר בעסקאות באזור באר טוביה, קרית מלאכי, ראשון לציון ופארק צמרת בתל אביב. המקרקעין בפארק צמרת בת"א נמכר בסך של 105,889,264 ש"ח לקבוצת רכישה. האחים טענו כי מדובר בעסקה פרטית שאינה חייבת במע"מ. המשיב, מע"מ רחובות, טען באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), כי מדובר בעסקה החייבת במע"מ ועליהם לשלם 16,150,568 ש"ח. ביהמ"ש נדרש להכריע בשאלה האם האחים גיבשטיין ניהלו עסק של מכר במקרקעין.

ביהמ"ש בחן את המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך סיווג הכנסה מעסק כפי שהתגבשו במהלך השנים- מבחן טיב הנכס, מבחן תדירות ומבחן היקף העסקאות, מבחן ההשבחה, מבחן הארגון, מבחן הבקיאות והמומחיות, מבחן הגג- מבחן הנסיבות הייחודיות של העסקה.

באשר למבחן התדירות, ביהמ"ש קבע כי "בענייננו, עסקינן במספר עסקאות רב שאינו נופל ממספר העסקאות לגביהן נקבע בפסיקה כי הן מלמדות על תדירות רבה. כמו כן, מהסכמי המכירה השונים, עולה כי הם נחתמו עם האחים גיבשטיין, בעוד שחשבוניות המס המתחייבות שהונפקו מכוחם, הונפקו על ידי המערערת (השותפות הבלתי רשומה) כעוסק מורשה." (פסקה 43)

באשר למבחן ההשבחה, ביהמ"ש קבע כי "המערערים טוענים שהם היו, לאורך כל השנים, פאסיביים באשר בהתנהלותם בקשר לקרקעות. ככל שפעלו, עשו כן בדיוק כפי שכל בעל קרקע פרטית סביר פועל על אדמתו…המשיב טוען כי המערערים יזמו ופעלו במשך שנים רבות, בשיתוף עם עיריית תל אביב ושאר בעלי החלקות הסמוכות, לשינוי התב"ע החלה על המקרקעין נושא הערעור ולהגדלת אחוזי הבנייה המותרים…מר חנניה גיבשטיין ניסה להציג עצמו בחקירה נגדית כפסיבי וככזה שכל עסקאות מכר המקרקעין "נכפו" עליו כשהוא היה רק "כלי שרת" בידם של ראשי המועצות האזוריות שביקשו להשיא את שיעורי הארנונה. תמים דעים אני עם עמדת המשיב לפיה מר חנניה גיבשטיין, במעמדו, עם הידע והבקיאות שברשותו, אינו "עלה נידף" הנתון לחסדיהם של ראשי מועצות. אין ספק שלאחים גיבשטיין היה אינטרס כלכלי מובהק בפיתוח המקרקעין שבבעלותם והם פעלו לצורך השבחתם ומכירתם ברווח גדול.." (פסקה 56) "…מהדין לעיל במבחן ההשבחה, עולה שהיקף פעולות ההשבחה שביצעו האחים גיבשטיין באופן יזום, מורכבותן, עלותן ותדירותן, מצביעים יחדיו על האופי העסקי של פעולות ההשבחה שנקטו המערערים וכפועל יוצא מכך, אופייה העסקי של עסקת פארק צמרת." (פסקה 57).

באשר למבחן הבקיאות והמומחיות, קבע כי "המערערים טוענים, שלמרות שמר חנניה גיבשטיין שימש כראש העיר ראשל"צ במשך שנים רבות והכיר את תחום התכנון והבניה, אין זה עושה אותו מומחה במסחר במקרקעין. כמו כן, מר חנניה גיבשטיין הוא עורך דין בהכשרתו, אך מעולם לא עסק במקצוע עריכת הדין , קל וחומר בסחר במקרקעין….המשיב טוען, שהאחים גיבשטיין הם בעלי בקיאות, ידע ומומחיות מעמיקים בתחום המקרקעין והתכנון והבנייה, אשר נצברו במהלך השנים הרבות בהן עסקו בניהול ומכירת מקרקעין. הדברים אמורים בייחוד ביחס למר חנניה גיבשטיין, שהוא עו"ד בהשכלתו וכיהן כראש עיריית ראשון לציון במשך 14 שנים ולאחר מכן כחבר מועצת העירייה. מר חנניה שימש ועודנו משמש, בין היתר, כחבר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, הנהלת מרכז השלטון המקומי, וועדות של משרד הפנים וגופים ציבוריים נוספים …" (פסקאות 66-67) "מר חנניה גיבשטיין העיד, כי שימש ראש עיריית ראשון לציון בין השנים 1969-1983 ועסק במסגרת תפקידו בתוכניות בניין לקידום ופיתוח; עמד בראש ועדות חקירה לגבולות שיפוט….שימש כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ועסק בתוכניות שהוגשו לוועדה…מר שלמה גיבשטיין חיזק את הטענה שלמר חנניה גיבשטיין מומחיות ובקיאות בתחום המקרקעין, כאשר מסר בעדותו שאחיו התעסק בענייני הנדל"ן…" (פסקאות 68-70) "….התוצאה היא ששוכנעתי שלמר חנניה גיבשטיין יש בקיאות רבה בנושא מכוח תפקידו כראש עיריית ראשון לציון אשר עסק בתכניות בניין לקידום ופיתוח העיר; תפקידו כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה שטיפל בתכניות בניין עיר ומתאר שהוגשו לוועדה; היה חבר במועצת מקרקעי ישראל ובנוסף לכל אלה הוא גם עו"ד. תפקידים אלו היקנו למר חנניה גיבשטיין בקיאות רבה בנושא נדל"ן, פיתוחו והשבחתו. (פסקה 73)

באשר למבחן הנסיבות הייחודיות של העסקה, קבע כי "המערערים טוענים, שהמקרקעין הגיעו לידיהם במתנה או בירושה… לאחר שהוחזקו עשרות שנים, על ידי בני המשפחה. דהיינו, המדובר באחזקה פרטית במשך שנות דור ולא ברכישה עסקית של נכסים…." (פסקה 74) "המשיב טוען, שלצורך תיק המע"מ , עסקת פארק צמרת ומכירת המגרש הנוסף בוצעה על ידי השותפות במהלך עסקיה. לעמדתו, מדובר בשותפות רשומה במע"מ בגין עסקאות מכר מקרקעין שעשו בעבר, בגינן הוצאו חשבוניות מס ואף האחים גיבשטיין הצהירו על עצמם כעוסק מורשה במע"מ…." (פסקה 75) "יש לבחון את נסיבות עסקת פארק צמרת בהסתכלות אובייקטיבית- האם הן מצביעות על מימוש נכס במישור הפרטי או על מסחר בנכסים. במסגרת מבחן זה יש לבצע שקלול מסכם של המבחנים והמסקנות הנגזרות מהם, תוך התייחסות לנסיבות המיוחדות של העסקה… אני סבור שיש ממש בטענת המשיב לפיה לפי מכלול הנסיבות, ביניהן- ההיקף הכספי של עסקת פארק צמרת ויתר העסקאות, השטחים הגדולים שנמכרו והצטברות העסקאות השונות במשך השנים- מבציע על כך שמכירת המקרקעין נושא הערעור נעשתה במהלך עסקיה של השותפות והמערערים ואין המדובר במכירה שבוצעה במישור הפרטי." (פסקה 77)





ליעוץ משפטי בתחום עבירות מס, עבירות כלכליות והלבנת הון נא לפנות למשרד עורכי הדין בתרון, בר-טוב

תוכן זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שניתן על ידי עו"ד.

השימוש והגלישה באתר בהתאם מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש באתר