אושרו הסדרי אכיפה בין רשות ניירות ערך לחברת תראפיקס ונושאי משרה בה ונדחה ההסדר עם עורך הדין החיצוני של החברה

אושרו הסדרי אכיפה בין רשות ניירות ערך לחברת תראפיקס ונושאי משרה בה ונדחה ההסדר עם עורך הדין החיצוני של החברה

מסגרת ההסדרים שאושרו הוטלו סנקציות של עיצומים כספיים על החברה ועל נושאי המשרה; הוטלו עונשי מניעת כהונת נושא משרה, ותראפיקס התחייבה לגבש נוהל דיווח חדש

מותב ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס הגב' ברכה אופיר-תום, וחברי המותב ד"ר מאיר סוקולר, וד"ר לאה פסרמן-יוזפוב אישרו אתמול (5.4.17) את שלושת הסדרי האכיפה המנהלית שנחתמו במהלך החודשים ינואר-פברואר 2017, בין רשות ניירות ערך, ובין חברת תראפיקס ביוסיינסס בע"מ, ונושאי המשרה ארי עמינצח, דורית קריינר ואשר שמולביץ. מותב הוועדה המנהלית דחה את הסדר האכיפה שנחתם בחודש פברואר 2017 עם יועצה המשפטי החיצוני של החברה. מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך ביצעה את הבירור המנהלי בתיק זה. ד"ר אילנה מודעי ייצגה את רשות ניירות ערך בניהול התיק. ההסדרים בתיק נכרתו בשלב מאוחר יחסית של ההליך המנהלי, רק לאחר הגשת כתב טענות כנגד המשיבים וכתבי תשובה מצד המשיבים.

על פי הסדרי האכיפה, הודו החברה ונושאי המשרה במלוא העובדות על בסיסן יוחסו להם הפרת אי דיווח במועד, הכללת פרט מטעה בדיווח וכן הטעיית הרשות. במסגרת הסדרי האכיפה לא יוחסו לחברה ולנושאי המשרה שתי הפרות דיווח נוספות שנכללו במקור בכתב הטענות שהוגש בתיק. ההסדרים בעניין חברת תראפיקס וכן בעניין מנכ"ל החברה בתקופה הרלבנטית – ארי עמינצח – משקפים הקלה בגובה סכום העיצום הכספי וזאת בשל קשיים כלכליים של משיבים אלה. על חברת תראפיקס הוטל בהסדר עיצום כספי בסך 150,000 ש"ח. כמו כן התחייבה תראפיקס לנקוט באמצעים למניעת הישנות ההפרה על ידי ריענון נוהל דווחים מידיים בתוך שלושה חודשים מאישור ההסדר. על ארי עמינצח הוטל עיצום כספי בגובה 125,000 ש"ח, עיצום על תנאי באותו סכום ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגוף מפוקח בפועל לתקופה ארוכה של שנתיים וחצי (30 חודשים); על אשר שמולביץ, יו"ר דירקטוריון החברה, הוטל עיצום כספי בגובה 150,000 ש"ח ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגוף מפוקח על תנאי למשך שנה. על סמנכ"לית הכספים דאז בחברה, דורית קריינר, הוטל עיצום כספי בגובה של 75,000 ש"ח ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגוף מפוקח על תנאי למשך חצי שנה.

תמצית העובדות שהיוו בסיס להסדר

תראפיקס עסקה בתקופה שבין יוני 2013 עד מרץ 2014, במחקר ובפיתוח של תרופות בתחום האימונותרפיה ובבעלותה אף פטנטים בתחום זה. החל משנת 2010 נכללה הערת עסק חי בדוחותיה הכספיים של החברה.

ביום 23.2.2009 נחתם הסכם מחקר ופיתוח של נוגדנים וחיסון לטיפול במחלת האלצהיימר בין תראפיקס ובין חברת רמות שליד האוניברסיטה בע"מ. במסגרת ההסכם העניקה רמות לתראפיקס רישיון לשתי טכנולוגיות לשני מוצרים שבאמצעותם אמורה הייתה תראפיקס לפעול לצורך פיתוח תרופה למחלת האלצהיימר. על פי ההסכם, כדי לשמור אצלה את הטכנולוגיות, התחייבה תראפיקס לעמוד במספר אבני דרך (Milestones) אשר נקבעו בנספח להסכם. אבן הדרך הראשונה, שאמורה הייתה להיות ניסוי קליני בבני אדם ביחס לאחד המוצרים נקבעה מראש לתקופה של 54 חודשים ממועד החתימה על ההסכם בין שתי החברות. משמעות הדבר היא, כי על תראפיקס היה להתחיל בביצוע אבן הדרך הראשונה ביחס למוצר לא יאוחר מיום 23.8.2013. בהסכם נקבע, כי בתנאים מסוימים, תהא רמות זכאית לבטל את הסכם הרישיון של המוצר שלגביו לא עמדה החברה באבן הדרך.

ביום 24.2.2009 פרסמה החברה, דו"ח מיידי שבו הודיעה על כריתת ההסכם עם רמות. בדו"ח לא הוזכר עצם קיומן של אבני דרך, וגם לא צוינה זכות הביטול שהייתה שמורה לרמות במסגרת ההסכם. אין חולק, כי החל ממועד כריתת ההסכם לא צוינה בדוחותיה הרבעוניים של תראפיקס זכות הביטול של רמות בשל אי עמידה באבני הדרך.

בפועל, חל עיכוב של כשנתיים בלוח הזמנים המתוכנן, כך שאבן הדרך הראשונה לפיתוח המוצר לא בוצעה על ידי החברה במועד שנקבע בהסכם.

סכסוך שהתפתח בין שתי החברות בשִׁלְהֵי שנת 2013 הוביל לכך שביום 17.12.2013 שיגרה רמות לתראפיקס מכתב ובו הודיעה על סיום ההסכם בין הצדדים, בשל אי עמידת תראפיקס באבני הדרך שנקבעו בהסכם. המכתב נשלח למנכ"ל אשר העבירו מיד לסמנכ"לית הכספים ולסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. המנכ"ל אף עדכן את יו"ר הדירקטוריון בקבלת המכתב. ביום 22.12.2013 שיגרה תראפיקס מכתב תשובה למכתב הראשון שבו דחתה את טענותיה של רמות כלפיה.

ביום 6.1.2014 שלחה רמות מכתב שני, בתגובה למכתבה של תראפיקס בו חזרה על טענותיה המשפטיות כנגד החברה וציינה שוב את כוונתה לסיים את ההסכם עמה. באותו יום החלו המשיבים, שקבלו את המכתב לדון בצורך לדווח לציבור אודות ביטול ההסכם, כאשר יועצה המשפטי של החברה הבהיר לחברה ולנושאי המשרה בה כי יש לדווח מיד כשנודע לחברה על אירוע מהותי וכי אבדן אחת הטכנולוגיות המרכזיות של החברה הינו מהותי.

לאחר מכן, הוכנה טיוטת דווח מיידי במשרדו של עו"ד החברה על בסיס תמצית עובדות שהועברה אל המשרד ממשרד עורכי דין אחר שטיפל עבור תראפיקס בסכסוך האזרחי עם רמות. המנכ"ל עמינצח הסמנכ"לית קריינר וכן עו"ד החברה קבלו העתק מתמצית העובדות לידם. בטיוטת הדיווח הראשונה פורטה באורח מלא השתלשלות העניינים ובין היתר כי עוד ב-17.12.2014 נשלח אל החברה מכתב סיום ההתקשרות הראשון ולאחר שהגיבה אליו נשלח אליה ב-6.1 מכתב סיום ההתקשרות השני.

ביום 8.1.2014 לאחר ישיבת דירקטוריון בה הוחלט להוציא דיווח מיידי כאמור, שונתה טיוטת הדווח המיידי ע"י עו"ד החברה נמחקה ממנה ההתייחסות למכתב סיום ההתקשרות הראשון וניתן ביטוי לקבלת מכתב סיום ההתקשרות השני בלבד, לא ציון תאריך התקבלו. עורך הדין העביר טיוטה זו לעיונם ולהערותיהם של יתר המשיבים, המנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון וסמנכ"לית הכספים. המשיבים אישרו את הגשת טיוטת הדו"ח, שכאמור לא הכילה התייחסות למכתב הראשון.

על פי הסדרי האכיפה, מאחר שהחברה ונושאי המשרה המשיבים היו מודעים לקבלת המכתב הראשון, חייבים היו להבטיח מתוקף מעמדם ותפקידם בחברה שיוגש על ידי החברה דו"ח מיידי לגבי המכתב הראשון מיד עם קבלתו. אי הגשת הדו"ח במועד, כפי שנעשתה בעניין זה, מתוך רשלנות, משמעה, ביצוע הפרה של אי דיווח כמשמעותה בחוק.

ביום 13.1.2014 פרסמה החברה את הדו"ח המיידי בהתאם לטיוטה האחרונה. על הדוח חתם המנכ"ל עמינצח. הדו"ח המיידי לא כלל התייחסות להשתלשלות האירועים, לא הזכיר את המכתב הראשון, גם לא את תגובת החברה למכתב רמות. כל שנאמר בו לא היה אלא אמירה כללית, כי החברה קיבלה הודעה מרמות על סיום ההסכם ללא ציון כי מדובר בהודעה שניה ואת מועד התקבלה. כמו כן, צוין בדו"ח – במשבצת שבה יש לציין את התאריך והשעה שבהם נודע לתאגיד לראשונה על האירוע או העניין נשוא הדו"ח – כי "הדיווח משקף את ההתכתבויות בין הצדדים בנושא". על פי הסדרי האכיפה, האמירות הכלולות בדו"ח המיידי המתייחסות למכתב אחד בלבד, ואי אזכור המועד שבו קיבלה החברה את המכתב הראשון במשבצת המועד, מגבשים הפרה של הכללת פרטים חסרים ומטעים בדוח המיידי.

לאחר מכן, בשני מכתבים ששיגרה החברה לרשות בחודשים ינואר פברואר, במענה לדרישות סגל הרשות לקבלת מידע, החברה לא הזכירה את דבר קיומו של המכתב הראשון של רמות ובו ההודעה על סיום ההסכם עם החברה. כמו כן, לא צוין בהם המועד שבו הועבר מכתב זה לידי החברה. לא צוין עוד, כי למכתב הראשון של רמות קדם סכסוך בין שתי החברות שהחל כבר בסוף שנת 2013. יתרה מזו, במכתב הראשון לרשות הוצגו פרטים מטעים, כולל האמירה שהחברה קיבלה את המכתב השני "בהפתעה גמורה". המכתבים שהוכנו על ידי עו"ד החברה, הועברו לעיון ולהערות יתר המשיבים והמנכ"ל אישר משלוחם.

ביום 19.3.2014 התקיימה ישיבה של סגל הרשות עם נציגי החברה, בה התברר לסגל הרשות, כי בין החברה ובין רמות היו תכתובות קודמות אשר לא הובאו לידיעת הרשות. רק לאחר ישיבה זו, העבירה החברה לרשות את המכתב הראשון ואת תשובת החברה למכתב זה.

החלטת ועדת האכיפה המנהלית

מותב וועדת האכיפה המנהלית הדגיש את המשמעות כבדת המשקל שיש לייחס להפרות שעניינן תקינות הדיווח, לא רק באשר לעצם חובת הדיווח במועד, אלא גם, ולא פחות מכך, באשר לאמינות של הדיווח. המותב הזכיר גם את החומרה שבהפרת הטעיית הרשות, המתבטאת בפגיעה שהיא גוררת באמון בין הגורמים המפוקחים ובין הרגולטור ובפגיעה ביכולתה של הרשות לבצע תפקידה כראוי.

המותב חזר על תמיכתו במדיניותה של הרשות החותרת לקיצור הליכים מנהליים ולסיומם בדרך של הסדר מוסכם, משיקולי יעילות ההליך וחיסכון בזמן שיפוטי, אשר יש בה להביא תועלת לשוק ההון ולשחקניו. המותב ציין כי רף אמצעי האכיפה של המשיבים, אין מחויב שייגזר בהכרח מהצבת כל אחד מהם, על פי תפקידו ומעורבותו, במעגל קרוב או רחוק של עשיית ההפרה, אלא ממגוון שיקולים עקרוניים ואישיים החלים על כל מפר ונסיבותיו השונות. בהתאם, המותב דן בסבירות אמצעי האכיפה הקבועים בהסדר לגבי כל משיב בנפרד.

ביחס לחברה תראפיקס ולמנכ"ל עמינצח, קיבל מותב הוועדה את שיקולי הרשות בקביעת אמצעי האכיפה, לרבות ההתחשבות בשיקולי מצב כלכלי קשה, וסבר כי בנסיבות העניין אמצעי האכיפה סבירים ומהווים איזון ראוי בין השיקולים המקלים לחומרת המעשים ולתכלית ההרתעה.

באשר לסמנכ"לית הכספים קריינר, לה יוחסו הפרת אי דווח במועד, פרט מטעה בדוח והפרת הטעית רשות, נמנע המותב מלהכריע בנוגע לשאלת אחריותה להפרת אי דיווח במועד, שכן סבר כי בוצעו על ידה שתי ההפרות הנוספות וממילא אמצעי האכיפה שהוטלו עליה סבירים גם אם מדובר בשתי הפרות בלבד.

ביחס ליו"ר הדירקטוריון שמולביץ, ציין המותב כי אחריותו הורחבה במקרה זה מעבר לאחריות יו"ר דירקטוריון ביחס לעמידה בחובת הדיווח המיידי במועד, עקב התפקיד הנוסף שנטל על עצמו לסייע למנכ"ל החברה בניהול השוטף של ענייניה. בעניינו השאירו הצדדים להסדר לשיקול דעת המותב לקבוע שיעורה של סנקציית מניעת הכהונה בעניינו. המותב הקל עם המשיב בעניין זה והטיל עליו מניעת כהונה על תנאי למשך שנה מתוך תקווה שימשיך לפעול בחברה שפעילותה בתחום התרופות חיונית. המותב התחשב בטיעוניו כי להשעייתו בפועל תהיינה השלכות קריטיות על החברה, בה עדיין מכהן שמולביץ כיו"ר דירקטוריון, בהיותו דמות מפתח בה. כן קבל המותב את הטענה כי למניעת כהונה שלו בפועל תהיינה השלכות על הצלחת תהליך ההנפקה בנאסד"ק שהחלה החברה.

ביחס לעו"ד החברה, המותב דחה את ההסדר עמו בנימוק שסכום העיצום הכספי שהסכים ליטול על עצמו, הגם שבתיקון להסדר העלה את הסכום במעט לאור הערות המותב (50,000 ש"ח במקום 40,000 ש"ח בהסדר המקורי), אינו סביר. זאת בהיותו נמוך מידי הן ביחס לסכומים שהסכימו לשלם נושאי המשרה בחברה שהודו באותה הפרה במסגרת הסדרי האכיפה עמם, והן ביחס לסכום שאותו הסכימו לשלם "שומרי הסף" שהתקשרו בהסכמי אכיפה בתיקים קודמים דומים, אשר עמד על 100,000 ש"ח. המותב סבר כי אין בנימוקים השונים לקולא בהם התחשבה הרשות, להצדיק את ההפחתה המשמעותית בסכום העיצום הכספי שהוטל על המשיב ביחס להסדרים אחרים.

מותב הוועדה לא נתן משקל רב לנימוק הרשות כי מדובר במקרה ראשון שבו הוגש הליך מנהלי כנגד יועץ משפטי חיצוני שאינו נושא משרה בחברה ולפיכך לא מוצה עמו מלוא הדין. המותב קבע כי הגישה המקובלת בבתי המשפט לפיה אין למצות את הדין במקרים ראשוניים מיושמת במקרים בעלי ראשוניות במישור המשפטי בלבד.

לעמדת המותב אין בהעמדה לדין של עורך דין חיצוני בשל ההפרה הנדונה של הכללת פרט מטעה בדיווח, משום חידוש משפטי. המותב הבהיר, כי מקביעתו בעניין אפריקה ישראל תעשיות, לפיה המונח "כלל" בהפרת הדיווח מתייחס למי שהיה מעורב בניסוח הדו"ח, ברור כי הסעיף חל על המשיב שעל פי עובדות ההסדר בהן הודה, נטל חלק בניסוח הדו"ח המיידי נשוא ההפרה. המותב הוסיף, כי גם קביעתו בעניין אקסטרא פלסטיק לפיה שומרי סף אחראים למסמכי הגילוי אשר היו מעורבים בהכנתם מצביעה על אחריות המשיב. עוד הדגיש המותב כי באף מקום בחוק או בהחלטות הוועדה הקודמות לא נאמר כי ההפרה הנדונה חלה רק על גורמים מפוקחים. במקרים בהם ההפרות חלות רק על גורמים מפוקחים, הדבר נכתב במפורש בחוק.

לאור תפקידם המרכזי של עורכי הדין כשומרי סף בשוק ההון ולאור מומחיותם ומעורבותם הרבה בפעילות התאגידים המפוקחים, אין בעובדה שמדובר בהליך מנהלי ראשון כנגד עורך דין חיצוני כדי להצדיק פער כה גדול בין סכום העיצום בהסדר זה לבין עיצומים כספיים בהסדרים אחרים.

המותב לא קיבל את ההבחנה בין אחריות רואה החשבון המבקר לבין אחריות עורכי הדין החיצוניים. המותב קבע כי משבחר אדם להיות מעורב בניסוח מסמך גילוי, הרי שיש לו אחריות לתוכן אותו מסמך, בין אם הייתה עליו חובה על פי דין להיות מעורב בכתיבת המסמך ובניסוחו ובין אם בחר להיות מעורב בכתיבת המסמך ובניסוחו מיוזמתו, מבלי שהייתה לו חובה חוקית לעשות כן. המותב אף חזר על קביעתו בעניין אקסטרא פלסטיק, לפיה גם אם מדובר בשומר סף חיצוני לחברה, אם נקבע כי הינו אחראי למסמך גילוי של החברה כי היה מעורב בהכנתו, אחריותו אינה נופלת מאחריות נושאי המשרה של החברה.





ליעוץ משפטי בתחום עבירות מס, עבירות כלכליות והלבנת הון נא לפנות למשרד עורכי הדין בתרון, בר-טוב

תוכן זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שניתן על ידי עו"ד.

השימוש והגלישה באתר בהתאם מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש באתר