עבירות מס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון - אל תגידו לא ידענו

עבירות מס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון – אל תגידו לא ידענו

לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון. על פי התיקון אשר נועד להגביר את המאבק בהון השחור, עבירות מס יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. המשמעות, עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירת המס, תהווה עבירה פלילית על פי חוק איסור הלבנת הון.

התיקון כולל את עבירות המס הבאות:

  • מס הכנסה – עבירה על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה תיחשב כעבירת מקור במקרה שההכנסה לגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקל בתקופה של 4 שנים או בסכום העולה על 1,000,000 בתקופה של שנה.
  • מס ערך מוסף – עבירה לפי סעיף 117 (ב) לחוק מע"מ תיחשב כעבירת מקור במקרה שהמס לגביה נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקל בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקל בתקופה של 12 חודשים. מעבר לכך, במידה והעבירות בוצעו בנסיבות מחמירות כהגדרתן בחוק מע"מ, אין סכום מינימום.
  • מיסוי מקרקעין – עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין תיחשב כעבירת מקור במקרה שהיא כללה אי-דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסכום העולה על 1.5 מיליון שקל וכן דיווח פרטים כוזבים אודות זהות הצדדים לעסקה כאשר שווי הנכס נשוא העסקה עולה על 100,000 ₪.

לרוב קשה יותר להוכיח עבירות של סחר בסמים וחברות בארגון פשע, מאשר להוכיח כי אדם עבר עבירת מס. לכן, לכאורה, יש הגיון בהפיכת עבירות המס לעבירות מקור לפי חוק לאיסור הלבנת הון, מה גם שיש הטוענים כי התיקון ייעל את האכיפה כנגד עברייני המס, יביא לצמצום העלמות המיסים בארץ והוא אף עולה בקנה אחד עם הדרישות הבין לאומיות בתחום איסור הלבנת ההון.

אלא שלהפיכת עבירות המס לעבירות מקור יש 4 היבטים אופרטיביים קשיים:

  1. החמרת ענישה לעד עשר שנות מאסר לעומת עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר.
  2. אפשרות חילוט זמני של רכוש בגובה עבירות המס מיד בתחילת החקירה, ללא קשר למקורו.
  3. יכולת העברת מידע באופן ישיר מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המיסים.
  4. חילוט הרכוש בסוף ההליך המשפטי בנוסף לכל העונשים הנוספים שיוטלו.

יש שיטענו כי להיבטים האופרטיביים לעיל תוצאות דרקוניות ולא פרופורציונליות. שכן, חילוט זמני של נכסיו של אדם שנחשד בעבירות מס, משמעותו הקפאת נכסיו, בשווי העבירות ברוטו החל ממועד החקירה ועד לאחר קבלת פסק דין חלוט – והרי ידוע כי ההליכים המשפטיים עשויים להימשך מספר רב של שנים. אם לא די באמור לעיל, חילוט זמני עשוי להותיר את החשוד חסר כל יכולת כלכלית לכלכל את משפחתו, ללא כל יכולת לשלם לעו"ד עבור ייצוג בהליכים המשפטיים כנגדו, ללא כל יכולת תזרימית הנדרשת לקיום עסקיו. במצב דברים זה ברור כי "חזקת החפות נפגעת" ומופעל לחץ בלתי הוגן על החשוד/הנאשם.

חשוב להדגיש כי גובה החילוט הזמני נקבע בהתאם להערכה ואומדן של רשויות החקירה, כשהניסיון מלמד כי ברוב התיקים מדובר בהערכה מנופחת אשר גבוהה בעשרות מונים מהסכום האמיתי.

לאחרונה ייצג עו"ד עמית בר-טוב בתיק מול רשות המיסים ויחידת להב כאשר בתחילת ההליך בוצע חילוט זמני של רכוש בשווי של כ- 30,000,000 מיליון ₪. לאחר טענות, ודיונים בבית המשפט שנפרסו על מספר רב של חודשים (כאשר חומרי החקירה מוגדרים כסודיים), הוקטן סכום החילוט הזמני לכ-9 מיליון ₪ כאשר גם לסכום זה, נטען כי לא היה לו כל ביסוס.

בסופו של עניין כאשר הוגש כתב האישום בפרשה, התגלה כי מדובר בסכום עבירה של כ-2 מיליון ₪ בלבד.

עו"ד עמית בר-טוב מייצג לקוחות בעבירות מס, הלבנת הון, צווארון לבן וייצוג בהליכים אזרחיים מול רשות המיסים.



לקבלת ייעוץ משפטי בעבירות הלבנת הון, עבירות מס וצווארון לבן