עבירות על חוק איסור הלבנת הון

עבירות על חוק איסור הלבנת הון

הלבנת הון היא פעולה פיננסית הנעשית תוך הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה זו. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור"- כסף שמקורו בפעילות פלילית לכסף שאינו מעורר חשד.

חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 ומבטא את עמדת המחוקק הרואה בהלבנת הון כפעילות המחוללת פשיעה אשר יש להוקיעה ולהעניש בגינה בחומרה. הרציונל בבסיס החוק היינו שלילית יצירת הרווחים מעבריינים ובכך ביטול התמריץ הכספי לעבור עבירה וכן שלילת האפשרות לשימוש בהון השחור בעסקאות חדשות.

מהי עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון?

עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע. חוק איסור הלבנת הון מגדיר בתוספת הראשונה לחוק מהן העבירות שייחשבו כעבירות מקור אשר ישמשו עוגן להוכחת עבירת הלבנת הון וקובע שורה ארוכה של עבירות פליליות כעבירות מקור: סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות הימורים, שוחד, עבירות על חוק ניירות ערך, עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים ומרמה. יש לציין כי רשימה זו הינה רשימה חלקית ולא ממצה של כל עבירות המקור המנויות בתוספת הראשונה לחוק.

בסוף שנת 2016 נכנס לתוקפו תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון. על פי התיקון, עבירות מס מסוימות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. התיקון כולל את עבירות המס הבאות:

  • עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה כאשר ההכנסה לגביה נעברה העבירה היא מעל 1,000,000 ₪ בתקופה של שנה או מעל 2,500,0000 ₪ בתקופה של ארבע שנים.
  • עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) כאשר הושמט שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסכום העולה על 1,500,000 ₪ וכן במידה והעסקה לא דווחה כלל או דווחה באופן כוזב באשר לזהות הצדדים לעסקה כאשר שווי הנכס נשוא העסקה עולה על 100,000 ₪.
  • עבירות לפי סעיפים 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף כאשר המס לגביו נעברה העבירה הוא בסכום העולה על 170,0000 ₪ לשנה, או 480,000 ₪ במשך ארבע שנים. במידה ועבירות 117(ב)(3) או (5) או (ב1) בוצעו בנסיבות מחמירות כהגדרתן בחוק מס ערך מוסף, אין סכום מינימום.

עבירות איסור הלבנת הון

סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון מגדיר את עבירות הלבנת ההון וקובע להן עונש מאסר של עד עשר שנים, קנסות כבדים ובנוסף חילוט רכוש שהופק בעבירה או ששימש לביצועה ואף חילוט רכוש בשווי העבירה (החוק מאפשר אף להורות על חילוט נכסים גם ללא הליך פלילי וזאת כאשר לא ניתן להעמיד לדין את העבריין-למשל כשברח לחו"ל).

סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון אוסר על ביצוע פעולה ב"רכוש אסור", על-מנת להסוות את מקורות, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, או עשיית פעולה בו. "רכוש אסור" מוגדר בחוק כדלקמן:

  1. רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה.
  2. רכוש ששימש לביצוע עבירה.
  3. רכוש שאפשר ביצוע עבירה.

סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון אוסר על עשיית פעולה ברכוש, או מסירת מידע כוזב, במטרה למנוע את הדיווחים, המחויבים לפי חוק איסור הלבנת-הון, או לגרום לדיווחים בלתי-נכונים.

סעיף 4 אוסר על ביצוע פעולה ברכוש אסור, מהסוג שמפורט בתוספת השנייה לחוק, בידיעה שהמדובר ברכוש אסור. מדובר ברשימת עבירות רחבה, אשר גבולותיה נתונים לדיונים וויכוחים מתמידים, לאור הסנקציות החמורות שמטיל החוק. הסעיף מטיל עונש של 7 שנות מאסר בגין הפרתו. יודגש, העבירה דורשת ידיעה בפועל, ואינו מחיל את החלופה של “עצימת עיניים”.

עו"ד בר-טוב מתמחה בשלל ההיבטים של חוק איסור הלבנת הון, הן בכל הנוגע להתנהלות הגופים עליהם חלות חובות דיווח מתוקף החוק והן בכל הנוגע ליווי וייצוג בחקירות, חילוטים וכתבי אישום הכוללים עבירות על חוק איסור הלבנת הון.



חשודים בעבירות הלבנת הון? לקבלת ייעוץ משפטי עם עורך דין מומחה בתחום הלבנת הון



    וורדפרס ‹שגיאה