חוק צמצום השימוש במזומן - בעיות ביישומו והאבסורד הקיים בו

חוק צמצום השימוש במזומן – בעיות ביישומו והאבסורד הקיים בו

במסגרת ההליך פלילי בגין עבירות מס, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו במידה והנאשם ישלם לרשות המיסים את חובו האזרחי, במזומן בפריסת תשלומים, הוא יזכה להקלה בעונשו.
הנאשם פעל בהתאם להסדר, ושילם את שוברי התשלום בבנק הדואר. אלא שכאשר הגיע לשלם במזומן את השובר האחרון של התשלום בסך של 180,000 ₪, נמסר לו על ידי הבנק כי אין הם מוכנים לקבל את הכסף, שכן הדבר מהווה הפרה של חוק המזומן המגביל קבלת מזומן עד לסך של 11,000 ₪ בלבד.
בלית ברירה ולמרות האבסורד שבדבר, פנה הנאשם לבית המשפט על מנת שיורה לרשות המיסים להסכים לקבל ממנו את הכסף שהוא נדרש לשלם במסגרת ההסדר שחתם עימם. בתשובתה לבית המשפט טענה רשות המיסים כי "תשלומי מיסים אינם נופלים בהגדרה של חוק צמצום השימוש במזומן" על כן אין מניעה שישלם להם את חובו במזומן.
אלא שרשות המיסים "שכחה" כי היא עצמה אינה מקבלת את הכסף והתשלום מתבצע באמצעות בנק הדואר, אשר אינו רשאי לקבל את הכסף בהתאם לחוק ולכן על אף הודעתה של רשות המיסים התמיד בסירובו.
בצר לו פנה הנאשם פעם נוספת לבית המשפט ולרשות המיסים בבקשה שיעזרו לו לעמוד בתנאי ההסדר. רשות המיסים הציעה פתרון יצרתי, אשר קיבל את אישור בית המשפט- פיצול התשלום האחרון ל-18 שוברים ע"ס של 10,000 ₪, כל אחד, כדי "שיעמוד" במגבלות החוק לקבלת מזומן עד לסך של 11,000 ₪.
פתרונה של רשות המיסים לעקוף את מגבלות החוק שהיא עצמה אמונה על אכיפתו- יצר מצב אבסורדי, הממחיש את הקשיים והבעיות ביישומו של החוק לצמצום השימוש במזומן. אומנם, במקרה הנ"ל נמצא פתרון שאף קיבל את אישור בית המשפט, אך מדובר במעין פלסטר על גדם והפתרון הראוי הינו בדרך של תיקון החוק והחרגת גופים שונים מחוק המזומן.



צריכים ייעוץ משפטי בתיקי עבירות מס, עבירות כלכליות והלבנת הון?