ועדות עיצום כספי

ועדות עיצום כספי הינם גופים שיפוטים הפועלים במישור המנהלי ותכליתן להוות מסלול חלופי להליכים פליליים. הועדות הוקמו מכח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן:"החוק") ותפקידם להטיל עיצומים כספיים, על גופים מפוקחים מכח צווי איסור הלבנת הון (גופים כגון- בנקים, חברות כרטיסי אשראי, בנק הדור, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, סוחרים באבנים יקרות, קופות גמל, נותני שרותי מטבע, מנהלי תיקים ותאגידים בנקאיים), אשר לא מילאו אחר החובות המוטלות עליהם בחוק ובצווים.

ועדות עיצומים כספיים מוסמכים אף להטיל עיצומים כספיים על כל "אדם" אשר הפר את הוראות החוק בעניין חובת הדיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה.

במקרים בהם הוכחה הפרה של החוק ו/או הצווים ברמה העובדתית, אך האינטרס הציבורי יכול לבוא על סיפוקו בהטלת סנקציה כלכלית בסכום ראוי שיבטא את נסיבות המקרה, מוסמכות הוועדות לעיצום כספי להטיל עיצום כספי. הטלת העיצום הכספי נבדלת מהטלת סנקציה פלילית בכך שהיא אינה מלווה בקלון חברתי הכרוך בהרשעה בפלילים, ואינה גוררת אחריה רישום פלילי.

תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי) התשס"ב- 2001 קובעות ומסדירות את אופן פעולת הוועדות להטלת עיצום כספי, את סדרי עבודתם ואת אמות המידה להטלת עיצום כספי.

העיצום הכספי הנו בשיעור מינימאלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין ועד לסכום מקסימלי של פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו. יחד עם זאת, בהתאם לנסיבות העניין או נסיבותיו האישיות של המפר, רשאית הוועדה לעיצום כספי לחרוג מסכום זה לחומרא או לקולא.

כאשר מובא מקרה בפני הועדה לעיצום כספי, תיתן הועדה דעתה בין השאר לאמות המידה הבאות: היקפה הכספי של העבירה, הפרה ראשונה או חוזרת, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות, האם ההפרה בוצעה בתם לב.

החלטות הועדות לעיצום כספי ניתנות לערעור בפני בית משפט השלום.

עו"ד עמית בר-טוב מתמחה בהלבנת הון ובייצוג בפני הוועדות לעיצום כספי.