חילוט נכסים

חילוט הינו הליך של החרמת רכוש בידי המדינה כאשר הרכוש מקורו בעבירה פלילית. מטרתו למנוע מצב בו חוטא יצא נשכר וזאת ע"י שלילית התמריץ לביצוע העבירות והרתעה.

  • בשלב הראשון, בעת חקירה סמויה ו/או גלויה, גורמי אכיפת החוק תופסים ומקפיאים את רכושו של חשוד בהתאם לצו בית משפט וזאת על מנת שלא לאפשר את הברחתו.
  • בשלב השני ולאחר הרשעת הנאשם בהליך הפלילי ניתן צו חילוט רכוש ע"י בית המשפט המורה על היקף החילוט מהרכוש שהוקפא.

בישראל מוקנית לבתי המשפט סמכות להורות על חילוט מכוחם של מספר חוקים ובהם:

  • פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969
  • פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973
  • חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000
  • חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, תשס"ה-2005

חוק איסור הלבנת הון עוסק הן בחילוט פלילי והן בחילוט אזרחי. להלן הסבר קצר על שני סוגי החילוט:

חילוט פלילי בהתאם לחוק איסור הלבנת הון – לחילוט פלילי קודמת הרשעה פלילית. לפי סעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון, על בית המשפט, בנוסף לעונש מאסר וקנס הקבוע בחוק, להורות גם על חילוט רכושו של אדם אשר ביצע עבירה מסוג הלבנת הון, והכל לאחר שנתן לבעל הרכוש זכות טיעון. יובהר ויודגש, בית המשפט רשאי לסטות מדרישת החוק להטלת סנקציית החילוט רק מנימוקים מיוחדים שירשמו.

הרכוש שיחולט, יהיה בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, או הרכוש ששימש לביצוע העבירה, או בשווי השכר אותו קיבל הנאשם בעד ביצוע העבירה. בית המשפט רשאי גם להורות על חילוט רכוש של אדם אחר, שהנאשם – לאחר ביצוע העבירה בה הורשע – מימן את רכישתו של אותו רכוש או העבירו לאותו אדם בלא תמורה.

חילוט אזרחי בהתאם לחוק איסור הלבנת הון – בסמכות פרקליט מחוז להגיש בקשה לחילוט אזרחי ללא הגשת כתב אישום, כאשר נתמלאו שני תנאים מצטברים: הראשון- הרכוש הושג בעבירה (במישרין או בעקיפין) לפי סעיפים 3 או 4 לחוק, התקבל כשכר על עבירה או שנעברה בו עבירה. השני- אדם החשוד בביצוע עבירה אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש האמור התגלה רק לאחר ההרשעה של אותו אדם.

בשונה מחילוט רכוש בהליכים פליליים, בחילוט רכוש בהליכים אזרחיים ניתן לחלט גם רכוש שאינו רכושו של החשוד וזאת רק במידה ובעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או שהסכים לכך, או במידה ובעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.

קיימים מספר סייגים לחילוט פלילי ואזרחי, אשר קובעים כי לא ניתן לחלט רכוש במקרים הבאים: כאשר צד שלישי הוכיח כי יש לו זכויות ברכוש המחולט והוא לא ידע כי הרכוש שימש לביצוע עבירה, כאשר הוכח כי לבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו לא יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר, ולבסוף- לא ניתן לחלט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול ע"פ חוק הוצל"פ.



בוצעו ברכושך חילוט זמני? או חילוט קבוע?